מפת אתר XML: מה זה, מתי צריך ואיך בודקים

מפת אתר XML היא קובץ שמרכז את הכתובות של העמודים החשובים באתר, כדי שמנועי חיפוש ימצאו אותם בקלות. היא לא מחליפה קישורים פנימיים טובים, והיא לא מבטיחה שעמוד ייכנס לאינדקס. באתר גדול, חדש או עמוס בתמונות וסרטונים היא עוזרת לגוגל לגלות עמודים שאולי היה מפספס.

המדריך מסביר מה יש בקובץ, מתי גוגל אומר שצריך מפה ומתי אפשר בלעדיה, אילו כתובות להכניס ואילו להשאיר בחוץ, ומה גוגל מתעלם ממנו. בסוף יש רשימת בדיקה קצרה למפה קיימת, כך שתוכלו לדעת אם שלכם תקינה.

מה זה מפת אתר XML?

מפת אתר XML היא קובץ שבו רשומים העמודים והקבצים באתר, יחד עם מידע עליהם. לפי ההסבר של גוגל על מפת אתר, המפה אומרת למנועי חיפוש אילו עמודים וקבצים חשובים לדעתכם באתר, ויכולה לכלול מידע כמו מתי העמוד עודכן לאחרונה ואילו גרסאות בשפות אחרות יש לו.

מה ההבדל בין מפת אתר XML למפת אתר רגילה?

מפה רגילה היא עמוד באתר עם קישורים, שנועד לגולשים. מפת XML היא קובץ שנועד למנועי חיפוש, והגולש בדרך כלל לא רואה אותו.

איך נראה הקובץ?

רשימה של כתובות, כל אחת בתוך תגית משלה, ולידה לפעמים תאריך עדכון. הוא יושב בדרך כלל בכתובת כמו sitemap.xml בשורש האתר.

האם כל אתר צריך מפת אתר XML?

לא כל אתר. לפי ההסבר של גוגל, אם העמודים באתר מקושרים כמו שצריך, גוגל יכול בדרך כלל לגלות את רוב האתר. המסמך מגדיר אתר קטן כאתר של בערך 500 עמודים או פחות, ואומר שאתר כזה שמקושר היטב מבפנים אולי לא צריך מפת אתר XML בכלל.

מתי כן צריך?

לפי אותו מסמך: כשהאתר גדול, כשהוא חדש ויש אליו מעט קישורים מאתרים אחרים, וכשיש בו הרבה תמונות וסרטונים או שהוא מופיע בחדשות של גוגל. בכל אחד מהמקרים האלה גוגל עלול לפספס עמודים.

אז למה רוב האתרים בכל זאת מגישים מפה?

כי היא כמעט לא עולה כלום, ומערכות ניהול תוכן רבות מייצרות אותה לבד. גם באתר קטן היא עוזרת לבדוק ב-Search Console אילו עמודים נכנסו לאינדקס.

האם מפת אתר XML משפרת את הדירוג?

מפת אתר XML עוזרת לגלות עמודים, ולא קובעת איפה הם יופיעו בתוצאות. היא אומרת לגוגל שהעמוד קיים ושהוא חשוב לכם, אבל ההחלטה אם להכניס אותו לאינדקס והמיקום שלו תלויים בתוכן ובאיכות העמוד. מפה טובה לא תציל עמוד חלש.

מה כן משפיע על הגילוי?

קישורים פנימיים. עמוד שמקושר מהתפריט ומעמודים אחרים באתר מתגלה גם בלי מפה. איך בונים את הקישורים האלה מוסבר במדריך לקישורים פנימיים באתר.

למה עמוד שבמפה לא נכנס לאינדקס?

לפעמים כי הוא דומה מדי לעמוד אחר, לפעמים כי הוא חלש, ולפעמים כי יש עליו תגית שחוסמת אינדוקס. דוח הדפים ב-Search Console מראה את הסיבה.

אילו כתובות נכנסות למפת אתר XML?

נכנסות הכתובות שאתם רוצים שיופיעו בחיפוש: עמוד הבית, עמודי השירות, מאמרים ועמודים חשובים אחרים. לפי המדריך של גוגל לבניית מפת אתר, צריך להשתמש בכתובות מלאות ומוחלטות, וגוגל מציג בדרך כלל בתוצאות את הכתובות הקנוניות, ואפשר להשפיע על הבחירה הזו בעזרת המפה. לכן במפת אתר XML רושמים רק את הגרסה המועדפת של כל עמוד.

מה זה כתובת מלאה?

כתובת עם הפרוטוקול והדומיין, כמו https ואחריו שם האתר והנתיב, ולא רק הנתיב. כתובת חלקית כמו about.html לבד לא מספיקה בקובץ.

ומה עם כתובות עם פרמטרים?

כתובת עם פרמטר מעקב או מיון בסוף היא בדרך כלל עותק של עמוד אחר. היא לא נכנסת למפה. על הבחירה בין כתובות כפולות יש הסבר במדריך לתוכן כפול באתר.

אילו כתובות לא צריכות להיות במפה?

כתובות שאתם לא רוצים בחיפוש: עמודי תודה אחרי טופס, עמודי ניסיון, תוצאות חיפוש פנימי, עמודים עם תגית noindex וכתובות שמפנות למקום אחר. מפה שמלאה בכתובות כאלה שולחת מסר סותר: היא אומרת שהעמוד חשוב, והעמוד עצמו אומר שלא.

מה עם עמודים שנמחקו?

הם יוצאים מהמפה. כתובת שמחזירה שגיאה 404 לא צריכה להיות ברשימת העמודים החשובים. מה עושים עם עמודים כאלה מוסבר במדריך לעמוד 404.

ומה עם כתובות שהועברו?

רושמים את הכתובת החדשה בלבד. כתובת ישנה שמפנה בהפניה קבועה לא אמורה להופיע במפה, וגם הקישורים באתר צריכים להצביע על הכתובת החדשה, כפי שמוסבר במדריך לקישורים שבורים באתר.

האם גוגל מתחשב ב-lastmod, priority ו-changefreq?

רק בחלק מהם. לפי המדריך של גוגל לבניית מפת אתר, גוגל מתעלם מהערכים של priority ושל changefreq. ב-lastmod הוא משתמש רק אם הערך מדויק בעקביות וניתן לאמת אותו, למשל מול התאריך שבו העמוד באמת השתנה.

מה זה אומר בפועל?

אין טעם לסמן עמוד כחשוב יותר בעזרת priority. כן כדאי ש-lastmod ישתנה רק כשהתוכן באמת השתנה, ולא בכל פעם שהקובץ נוצר מחדש.

מה קורה כש-lastmod לא מדויק?

לפי המסמך, גוגל משתמש בערך רק כשהוא מדויק בעקביות. מפה שמעדכנת את התאריך של כל העמודים כל יום לא אומרת לגוגל כלום על מה שהשתנה באמת.

מה המגבלות על גודל מפת אתר XML?

קובץ אחד מוגבל ל-50MB לפני דחיסה או ל-50,000 כתובות. לפי המדריך של גוגל, אתר גדול יותר צריך לחלק את מפת אתר XML לכמה קבצים, ואפשר ליצור קובץ אינדקס שמרכז את כולם ולהגיש רק אותו. הקובץ צריך להיות בקידוד UTF-8.

האם עסק קטן צריך לדאוג למגבלות?

כמעט אף פעם. אתר של עסק קטן רחוק מאוד מחמישים אלף עמודים. המגבלה רלוונטית בעיקר לחנויות גדולות ולאתרי תוכן עם הרבה מאוד עמודים.

למה לחלק מפה גם כשלא חייבים?

אתרים מסוימים מחלקים לפי סוג תוכן, למשל מפה לעמודים ומפה למאמרים. כך קל יותר לראות ב-Search Console איזה סוג עמודים נכנס לאינדקס ואיזה פחות.

איפה שמים את מפת האתר ואיך גוגל מוצא אותה?

בדרך כלל שמים אותה בשורש האתר, ומודיעים עליה לגוגל באחת משלוש דרכים: ב-Search Console, דרך ממשק תכנות, או בשורה בקובץ robots.txt. לפי המדריך של גוגל, אם לא מגישים את המפה ב-Search Console, היא משפיעה רק על כתובות שנמצאות מתחת לתיקייה שבה היא יושבת.

איך מגישים ב-Search Console?

בדוח מפות האתר מדביקים את הכתובת של הקובץ ושולחים. שם רואים גם מתי גוגל קרא אותה לאחרונה וכמה כתובות מצא. ההסבר המלא נמצא במדריך להגדרת Search Console.

מה כותבים ב-robots.txt?

שורה אחת שמתחילה ב-Sitemap ואחריה הכתובת המלאה של הקובץ. לפי גוגל אפשר להוסיף אותה בכל מקום בקובץ.

האם צריך מפה נפרדת לתמונות או לסרטונים?

רק כשהתמונות או הסרטונים הם חלק מרכזי במה שאתם רוצים שיופיע בחיפוש. ההסבר של גוגל מציין אתר עם הרבה תוכן מדיה, כמו סרטונים ותמונות, כאחד המקרים שבהם מפת אתר יכולה לעזור, כי גוגל יכול להתחשב במידע נוסף מהמפה. לעסק רגיל, שהתמונות שלו מלוות את הטקסט, מפת אתר XML אחת לעמודים מספיקה בדרך כלל.

מי כן ירוויח ממפת תמונות?

צלמים, מעצבים וחנויות, שאנשים מוצאים אותם דרך חיפוש התמונות. אצלם התמונה היא המוצר, ולכן כדאי לוודא שגוגל מוצא כל אחת. על הכנת התמונות עצמן יש הסבר במדריך לאופטימיזציה של תמונות באתר.

האם אפשר לשים תמונות באותה מפה של העמודים?

כן. אפשר להוסיף לכל עמוד במפה את התמונות שמופיעות בו, במקום ליצור קובץ נפרד. מה שחשוב הוא שהתמונות יהיו גם בעמוד עצמו, עם טקסט חלופי שמתאר אותן.

איך יוצרים מפת אתר XML?

ברוב המקרים לא יוצרים אותה ידנית. מערכות ניהול תוכן ותוספים יוצרים מפת אתר XML ומעדכנים אותה לבד, ובאתר שנבנה בקוד אפשר לכתוב סקריפט שמייצר אותה מתוך רשימת העמודים. באתר של עמודים בודדים אפשר גם לכתוב קובץ ביד.

מה היתרון של מפה שנוצרת אוטומטית?

היא מתעדכנת כשמוסיפים או מוחקים עמוד, ולא נשכחת. מפה שנכתבה ביד לפני שנה כנראה כבר לא תואמת את האתר.

ומה החיסרון?

כלי אוטומטי עלול להכניס גם עמודים שלא צריכים להיות שם, כמו עמודי תגיות או עמודי ניסיון. אחרי שמפעילים אותו, כדאי לפתוח את הקובץ ולעבור על הרשימה.

איך בודקים שמפת האתר תקינה?

פותחים את הקובץ בדפדפן, בודקים שהוא נטען, ועוברים על הכתובות. כל כתובת צריכה להחזיר עמוד תקין, להיות הגרסה הקנונית ולא להפנות למקום אחר. אחר כך בודקים ב-Search Console שהמפה נקראה בהצלחה, ומשווים את מספר הכתובות שבה למספר העמודים החשובים באתר.

מה הסימנים לבעיה?

כתובות של http במקום https, כתובות עם www כשהאתר בלי, עמודי תודה וניסיון, ותאריכי עדכון זהים לכל העמודים. כל אחד מהם הוא תיקון קטן.

איפה זה נכנס בבדיקה כללית של האתר?

בדיקת מפת האתר היא חלק מבדיקה טכנית רחבה יותר, יחד עם מבנה הכתובות ועמודי השגיאה. רשימה מסודרת יש בצ'קליסט קידום אתרים לעסק קטן, ועל מבנה הכתובות עצמו במדריך למבנה כתובות URL.

מתי כדאי להיעזר במישהו מקצועי?

כשהמפה מראה בעיות שאתם לא יודעים להסביר, כמו הרבה עמודים שנשלחו ולא נכנסו לאינדקס. בליווי של קידום אתרים בודקים את מפת אתר XML כחלק מהבדיקה הטכנית, ומיישרים אותה עם הקישורים הפנימיים ועם הכתובות הקנוניות. בעיה במפה היא לעתים קרובות סימן לבעיה אחרת באתר.

אפשר לבדוק את זה חד פעמית?

כן. בשעת ייעוץ SEO אפשר לעבור יחד על דוח מפות האתר ודוח הדפים ב-Search Console ולמצוא מה מונע מעמודים להיכנס לאינדקס.

מה להכין לבדיקה?

גישה ל-Search Console, הכתובת של מפת האתר, ורשימה של העמודים שהכי חשוב לכם שיופיעו בחיפוש.

מפת אתר XML היא כלי פשוט: רשימה של העמודים שאתם רוצים בחיפוש, בכתובות המלאות והקנוניות שלהם. באתר קטן ומקושר היטב היא לא קריטית, ובאתר גדול או חדש היא עוזרת לגוגל לגלות עמודים. מה שחשוב הוא שהיא תהיה נקייה: בלי עמודי תודה, בלי הפניות ובלי תאריכים מזויפים.

אם אתם רוצים שמישהו יבדוק את זה כחלק מהקידום השוטף, הפרטים בעמוד קידום אתרים.

שאלות נפוצות על מפת אתר XML