בניית אתרים לשמאי מקרקעין: אתר שמביא פניות

בניית אתרים לשמאי מקרקעין מתחילה מהסיבה שבגללה אדם מחפש שמאי. הוא לא מחפש שמאות באופן כללי, אלא תשובה למצב מסוים: דירה שעוברת בירושה, פירוק שיתוף, הערכה לבנק, או דרישת תשלום מהרשות שהוא רוצה לבדוק. אתר שמסביר כל מצב כזה בשפה פשוטה, ומראה שאתם רשומים ומוסמכים, הופך חיפוש לחוץ לפנייה.

המדריך מסביר אילו עמודים צריך, איך כותבים עמוד לכל סוג שומה, איך מציגים רישיון, איך שומרים על דיסקרטיות בתיאור עבודות, ואיך בונים טופס שמביא פנייה מסודרת. הוא מתאים לשמאי עצמאי ולמשרד שמאות קטן.

מה לקוחות מחפשים באתר של שמאי?

הם מחפשים קודם אם אתם עוסקים במצב שלהם, ואז אם אתם מוסמכים, תוך כמה זמן תהיה שומה, ובערך כמה זה יעלה. בבניית אתרים לשמאי, הלקוח הפרטי הוא זה שצריך הכי הרבה הסבר, כי לרוב הוא פוגש שמאי פעם אחת בחיים ולא יודע מה לשאול.

מי הלקוחות?

אנשים פרטיים, עורכי דין, בנקים, חברות ויזמים. עורך דין יודע מה הוא צריך ורוצה לוח זמנים, ואדם פרטי צריך קודם להבין מה זה בכלל שומה.

למה הלקוח הפרטי חשוב?

כי הוא זה שמחפש בגוגל. לקוחות מקצועיים מגיעים לא פעם מהמלצה, ואילו הפרטי מחפש לפי המצב שלו, ולכן האתר הוא הדרך העיקרית להגיע אליו.

אילו עמודים צריך באתר של שמאי מקרקעין?

עמוד בית, עמוד לכל סוג שומה, עמוד אודות עם רישיון, עמוד תהליך, עמוד שאלות נפוצות ועמוד יצירת קשר. סוגי השומה יכולים להיות למשל ירושה ופירוק שיתוף, הערכה לבנק, ליווי בעסקת מכר, והשגה על דרישת תשלום מהרשות. כל סוג מקבל עמוד משלו.

למה עמוד לכל סוג שומה?

כי כל מצב הוא חיפוש אחר בגוגל ושאלה אחרת. מי שקיבל דרישת תשלום רוצה לדעת אם כדאי לבדוק אותה, ומי שיורש דירה רוצה לדעת איך מחלקים אותה. עמוד אחד לא עונה לשניהם.

מה עם תחומים נוספים?

אם אתם עוסקים גם בשמאות מסוג אחר, הוא מקבל אזור נפרד באתר. ערבוב של תחומים שונים בעמוד אחד מבלבל את הלקוח.

איך כותבים עמוד לכל סוג שומה?

עונים במשפט הראשון למי השירות מיועד ומתי צריך אותו, ואחר כך מסבירים מה השמאי בודק, מה הלקוח מקבל, כמה זמן זה לוקח ואילו מסמכים להכין. בבניית אתרים לשמאי, עמוד כזה צריך להיות מובן לאדם בלי רקע, בלי ראשי תיבות ובלי מונחים משפטיים שלא הוסברו.

עד כמה להיכנס לפרטים משפטיים?

מספיק כדי שהלקוח יבין את המצב שלו, ולא יותר. פרטי חוק, מועדים וסכומים משתנים, ולכן עדיף לכתוב שתבדקו אותם בשיחה במקום לכתוב מספר שעלול להתיישן.

איך כותבים עמוד שירות טוב?

הכללים לכתיבת עמוד שירות שעונה לגולש ומחזיק את מילת המפתח נמצאים במדריך לכתיבת עמוד שירות.

איך מציגים רישיון שמאי באתר?

כותבים את מספר הרישיון ומקשרים למאגר הרשמי שבו אפשר לבדוק אותו. לפי עמוד מועצת שמאי המקרקעין באתר הממשלה, מקצוע שמאות המקרקעין מוסדר בחוק שמאי המקרקעין, ומועצת שמאי המקרקעין אחראית לרישוי ולהסמכה. במאגר שמאי המקרקעין של משרד המשפטים אפשר לאתר שמאי רשום ולקבל מידע על מעמד הרישיון שלו. הקישור הזה הוא ההוכחה שלקוח זהיר מחפש.

איפה להציג את הרישיון?

בעמוד האודות, בתחתית כל עמוד, וליד הטופס. לקוח שמתלבט אם לפנות צריך לראות אותו בלי לחפש.

מה עם חברות בארגון מקצועי?

אם אתם חברים בארגון מקצועי, אפשר לכתוב את זה. רק אל תציגו את זה כאילו זה מחליף את הרישיון עצמו.

איך מתארים עבודות בלי לחשוף לקוחות?

מתארים את סוג הנכס, את המטרה ואת העיר, בלי כתובת, בלי שם ובלי סכומים. "שומה לפירוק שיתוף בדירת ארבעה חדרים בחולון" מראה ללקוח הבא שאתם מכירים את המצב שלו, בלי לחשוף מישהו. שומה היא מסמך אישי, ולקוחות מצפים לדיסקרטיות מלאה.

האם לפרסם קטעים משומות?

לא. גם אחרי השמטת פרטים, שומה היא מסמך שלקוח לא תמיד ירצה לראות באתר. תיאור קצר של סוג העבודה מספיק.

איך כותבים על דיסקרטיות?

במשפט אחד ברור: איך אתם שומרים את המסמכים ולמי השומה נמסרת. לקוח בהליך גירושין או בסכסוך ירושה ישים לב לזה.

מה כותבים על התהליך ועל הזמנים?

כותבים את השלבים בסדר שבו הם קורים: שיחה ראשונה, הצעת מחיר, איסוף מסמכים, ביקור בנכס, כתיבת השומה ומסירה. ליד כל שלב כותבים טווח זמן משוער ומה תלוי בלקוח. מי שיש לו מועד בבית משפט או אצל הבנק צריך לדעת אם תעמדו בו.

מה אם יש דחיפות?

אם אתם מקבלים עבודות דחופות, כתבו את זה, ואם יש לזה מחיר נוסף, כתבו גם את זה. הלקוח הדחוף מחפש בדיוק את המשפט הזה.

מה עם מסמכים שהלקוח צריך להביא?

רשימה ברורה בכל עמוד שירות: נסח טאבו, חוזה, תשריט, או כל מסמך אחר שאתם מבקשים. לקוח שמגיע עם המסמכים חוסך לכם סבב של בירורים.

איך מקבלים פניות מסודרות דרך האתר?

נותנים טופס שמבקש את מה שצריך כדי לתת הצעה: סוג הנכס, עיר, מטרת השומה, ומועד שבו היא נדרשת. בבניית אתרים לשמאי, השדה של מטרת השומה הוא החשוב ביותר, כי הוא קובע מה תבדקו ובאיזה היקף. שדה של העלאת מסמך כדאי להשאיר כרשות.

כמה שדות לשים?

מעט ככל האפשר. כל שדה נוסף מוריד את הסיכוי שהלקוח יסיים. איך בונים טופס שאנשים משלימים מוסבר במדריך לטופס יצירת קשר באתר.

מה עם פניות מעורכי דין?

עורכי דין מעדיפים לרוב שיחה או מייל ישיר. מספר טלפון וכתובת מייל בולטים בכל עמוד נותנים להם את הדרך שהם רגילים אליה.

האם לכתוב מחירים באתר של שמאי?

בבניית אתרים לשמאי כדאי לכתוב ממה נקבע המחיר, גם אם לא כותבים מספר. סוג הנכס, גודלו, מטרת השומה, מורכבות המצב המשפטי והדחיפות משפיעים על ההצעה. אדם פרטי שלא מכיר את התחום רוצה לפחות להבין מה משפיע על המחיר לפני שהוא מתקשר.

מה עם שומה לבנק?

שומה לצורך משכנתא היא לרוב שירות סטנדרטי יותר. אם יש לכם מחיר קבוע לשירות כזה, אפשר לפרסם אותו. לקוחות שמחפשים משכנתא מגיעים לפעמים דרך יועץ, ועל אתר ליועץ משכנתאות יש מדריך במדריך לאתר של יועץ משכנתאות.

מה כדאי שיהיה בהצעת המחיר?

מה השומה תכלול, באיזה מועד תימסר, ואם כלולה בה גם הופעה או הבהרות אחר כך. הצעה ברורה מונעת אי הבנות.

איך שמאי מופיע בכרטיס העסק בגוגל?

הכרטיס בגוגל משלים את האתר. פותחים כרטיס עם השם האמיתי של המשרד, כתובת אם לקוחות מגיעים אליכם, ושעות פעילות. לפי ההנחיות של גוגל להצגת עסק, השם צריך לשקף את השם של העסק כפי שהוא משמש בעולם האמיתי, בשלט, באתר ובניירת. אם אתם מגיעים לנכסים ולא מקבלים לקוחות במשרד, מסתירים את הכתובת ומגדירים אזורי שירות.

מי מקים את הכרטיס?

אפשר לבד, ואנחנו גם מקימים ומחברים כרטיס עסק ללקוחות, כך שהאתר והכרטיס מציגים את אותם פרטים. מדריך מלא יש במדריך כרטיס עסק בגוגל.

איך מבקשים ביקורות בתחום רגיש?

בעדינות, ורק מלקוחות שהסתיימה איתם העבודה בצורה טובה. ביקורת לא צריכה לפרט את המצב של הלקוח, רק את השירות שקיבל.

איך מופיעים בחיפוש באזורים שבהם עובדים?

בבניית אתרים לשמאי שעובד בכמה ערים, כותבים בכל עמוד שירות באילו אזורים אתם עובדים, ומתארים עבודות מהאזורים האלה. כך גוגל מבין באילו ערים אתם עובדים, והלקוח רואה שאתם מכירים את האזור שלו. לא כדאי לפתוח עמוד לכל עיר עם אותו טקסט בשינוי שם, כי עמודים כמעט זהים לא עוזרים לגולש. על קידום מקומי לעסק שעובד באזור יש מדריך במדריך לקידום מקומי.

מתי כן כדאי עמוד לאזור?

כשיש לכם משהו אמיתי להגיד עליו, למשל היכרות עם תכניות בנייה מקומיות או עבודות רבות באותה עיר. עמוד כזה צריך תוכן ייחודי.

מה עם תוכן על נושאים כלליים?

מאמרים שעונים על שאלות כמו מה עושים עם דירה בירושה מביאים אנשים שעוד לא יודעים שהם צריכים שמאי. כל מאמר כזה מקשר לעמוד השירות המתאים.

עם אילו אנשי מקצוע כדאי ליצור קשר דרך האתר?

עם מי שהלקוחות שלכם פוגשים לפניכם או אחריכם: מתווכים, יועצי משכנתאות, חברות לניהול נכסים, מהנדסים ועורכי דין. קישור הדדי לאתר של איש מקצוע שעובד איתכם עוזר ללקוח שעובר ביניכם. על אתר למשרד תיווך יש מדריך במדריך לאתר של משרד תיווך.

מה עם חברות לניהול נכסים?

הן פוגשות בעלי נכסים שצריכים הערכה לפני מכירה או השכרה. על האתר שלהן יש מדריך במדריך לאתר של חברת ניהול נכסים.

ומה עם מהנדסים?

כשנכס צריך גם בדיקה הנדסית, הלקוח מחפש את שני השירותים. על אתר למהנדס ולמודד יש מדריך במדריך לאתר של מהנדס ומודד.

מה חשוב כשבוחרים מי יבנה את האתר?

חשוב לבחור מי שיודע לכתוב עמוד שירות שאדם בלי רקע מבין, ולא רק לעצב. שאלו איך יסודרו סוגי השומה, איך ייראה הטופס ומי יכתוב את התוכן. הטקסט הוא העיקר. אנחנו סטודיו בוטיק לבניית אתרים לעסקים, ואתם מדברים ישירות עם מי שכותב ובונה את האתר.

כמה עולה אתר לשמאי?

אתר תדמית לעסק קטן אצלנו עולה 3,500 עד 12,000 ₪, לפי מספר העמודים והתוכן. הפירוט המלא נמצא במדריך המחירים לבניית אתר.

מה כדאי להכין?

רשימת סוגי שומה שאתם עושים, מספר רישיון, תמונה שלכם, אזורי שירות ותיאור קצר של כמה עבודות בלי פרטים מזהים.

בניית אתרים לשמאי מקרקעין מתחילה מהמצב של הלקוח: ירושה, בנק, עסקה או דרישת תשלום. עמוד לכל מצב, רישיון שאפשר לבדוק, תיאור עבודות בלי פרטים מזהים, תהליך עם זמנים וטופס שמבקש את מטרת השומה הופכים גולש לחוץ לפנייה מסודרת.

אם אתם רוצים אתר כזה, הפרטים בעמוד בניית אתרים לעסקים.

שאלות נפוצות על בניית אתרים לשמאי