חלון קופץ באתר: מתי הוא פוגע בגולשים ובקידום

חלון קופץ באתר עובד כשהוא מגיע ברגע הנכון, תופס חלק קטן מהמסך ונסגר בלחיצה אחת. הוא פוגע כשהוא מכסה את כל העמוד מיד בכניסה, לפני שהגולש ראה בשביל מה הגיע. ההבדל בין השניים משפיע גם על הגולש וגם על האופן שבו גוגל מבין את העמוד.

המדריך עובר על מה גוגל כותב על חלונות שמסתירים תוכן, איך נראה חלון שלא מפריע, מה עושים בטלפון, מה עם הודעות חובה כמו עוגיות, ואיך בודקים אם החלון שווה את המחיר.

מה זה חלון קופץ באתר ומתי הוא הופך לבעיה?

חלון קופץ באתר הוא רכיב שמופיע מעל התוכן, בדרך כלל כדי להציע הרשמה, מבצע או הורדה. הוא הופך לבעיה כשהוא מסתיר את התוכן שהגולש חיפש ומחייב אותו לעשות משהו לפני שיוכל לקרוא. לפי ההנחיות של גוגל לחלונות ומודעות שמסתירים תוכן, חלונות כאלה מקשים על הגולשים ועלולים לפגוע באמון שלהם באתר.

מה ההבדל בין חלון מלא לחלון חלקי?

חלון מלא מכסה את כל העמוד, וחלון חלקי מכסה רק חלק ממנו. ההנחיות של גוגל מבדילות בין השניים, וממליצות לא להסתיר את כל העמוד.

האם כל חלון קופץ מזיק?

לא. ההנחיות עצמן אומרות שאתרים צריכים לפעמים להציג חלונות מסיבות שונות. הבעיה היא חלון שמפריע לגולש להגיע לתוכן, לא עצם קיומו.

מה גוגל כותב על חלונות שמסתירים את התוכן?

גוגל כותב שחלונות שמסתירים תוכן מקשים עליו ועל מנועי חיפוש אחרים להבין את התוכן, וזה עלול להוביל לביצועים חלשים בחיפוש. הוא מוסיף שגולש שמתקשה להשתמש באתר כנראה לא ירצה לחזור אליו, גם דרך מנוע חיפוש. בנוסף, עמוד חוויית הדף של גוגל שואל אם הדפים נמנעים מחלונות כאלה, כחלק מהשאלות על חוויית הדף.

האם יש עונש אוטומטי על חלון קופץ?

העמוד של גוגל לא מתאר עונש אוטומטי. הוא מתאר סיכון לביצועים בחיפוש, ובעמוד חוויית הדף כתוב שאין אות אחד של חוויית דף, ושמעבר למדדי Core Web Vitals, היבטים אחרים של חוויית הדף לא עוזרים ישירות לדירוג. הם כן הופכים את האתר לנעים יותר לשימוש.

למה זה קשור לקידום?

כי עמוד שגולשים עוזבים מהר ולא חוזרים אליו לא עושה את העבודה, גם אם הוא מדורג. חלק מעבודת קידום אתרים הוא לוודא שהגולש שהגיע מגוגל רואה את מה שחיפש.

איך נראה חלון קופץ באתר שלא מפריע?

חלון שלא מפריע תופס חלק קטן מהמסך, משאיר את התוכן גלוי ונסגר בלחיצה אחת על כפתור ברור. ההנחיות של גוגל ממליצות על באנרים שתופסים חלק קטן מהמסך במקום חלון שמכסה את כל העמוד, כדי שגולשים ומנועי חיפוש יגיעו לתוכן מיד. חלון שבנוי כך מציע משהו בלי לחסום את הדרך.

איפה כדאי למקם באנר?

בתחתית המסך או בפינה, במקום שלא מסתיר את הכותרת ואת הפסקה הראשונה. בטלפון כדאי לוודא שהוא לא מכסה כפתור חשוב כמו התקשרות או וואטסאפ.

מה צריך להיות על כפתור הסגירה?

סימן ברור, בגודל שנוח ללחוץ עליו באצבע, במקום קבוע. כפתור סגירה קטן ואפור הוא דרך בטוחה להרגיז גולש.

מתי להציג את החלון?

כדאי להציג אותו אחרי שהגולש ראה את התוכן, ולא ברגע הכניסה. גולש שקרא חצי מאמר כבר יודע אם הנושא מעניין אותו, ולכן הצעה להירשם לעדכונים נראית לו הגיונית. גולש שנתקל בחלון לפני שראה משהו לא יודע למה להירשם.

אילו טריגרים נפוצים?

גלילה לחלק מסוים של העמוד, זמן מסוים בעמוד, או תנועת עכבר לכיוון היציאה במחשב. כל אחד מהם מנסה לזהות רגע שבו הגולש כבר התעניין.

כמה פעמים להציג?

פעם אחת לגולש, ואם הוא סגר את החלון, לא להציג אותו שוב באותו ביקור. חלון שחוזר בכל עמוד הופך מהצעה להטרדה.

מה עושים עם חלון קופץ באתר בטלפון?

בטלפון חלון קופץ באתר צריך להיות קטן עוד יותר, כי המסך קטן וחלון שתופס חצי ממנו כבר מסתיר את רוב התוכן. באנר צר בתחתית, שנסגר בלחיצה, הוא בדרך כלל הבחירה הבטוחה. כדאי לבדוק כל חלון על טלפון אמיתי, ולא רק בתצוגה מוקטנת במחשב.

מה בודקים בטלפון?

שהחלון לא מכסה את הכותרת, שכפתור הסגירה נראה ונוח, שהמקלדת לא מסתירה את שדה ההרשמה, ושאין גלילה צידה. רשימה מלאה של בדיקות לנייד מופיעה במדריך לאתר מותאם לנייד.

מה עם כפתורים צפים?

כפתור וואטסאפ צף וחלון קופץ באותה פינה מתנגשים. כדאי להחליט מי מהם מקבל את המקום, ואיך מוסיפים כפתור נכון פירטנו במדריך לכפתור וואטסאפ באתר.

האם להפנות את הגולש לעמוד נפרד במקום חלון?

לא. ההנחיות של גוגל מונות כטעות נפוצה להפנות את הגולש לעמוד נפרד כדי לקבל ממנו הסכמה או פרטים. גולש שנכנס לעמוד מסוים מגוגל צריך לראות את העמוד הזה. אם צריך לבקש ממנו משהו, עושים את זה מעל התוכן, בלי להעביר אותו לכתובת אחרת.

למה הפניה כזו מסוכנת?

בהקשר של חלונות חובה, גוגל מסביר שהפניה של כל הכתובות לעמוד אחד תשאיר בתוצאות רק את העמוד הזה, כי זה העמוד היחיד שהסורק של גוגל יכול לקבל.

ומה עם דף תודה?

דף תודה אחרי שליחת טופס הוא משהו אחר: הגולש בחר לשלוח, והמעבר הוא תוצאה של הבחירה שלו. זה לא חלון שחוסם כניסה.

מה עם חלונות שהחוק מחייב, כמו אימות גיל או הודעת עוגיות במקום שבו היא נדרשת?

חלונות שמחויבים בגלל סוג התוכן פטורים מההנחיות האלה, כך כתוב בעמוד של גוגל, שנותן כדוגמה אימות גיל, אבל גם להם יש המלצות. גוגל ממליץ שהתוכן יישאר מתחת לחלון ולא יוחלף בו, כדי שאפשר יהיה לאנדקס לפחות חלק ממנו, ולא להפנות בקשות לעמוד אחר כדי לאסוף הסכמה. הודעת עוגיות, במקום שבו היא נדרשת, עומדת בזה בקלות כשהיא רצועה בתחתית המסך.

איך נראית הודעת עוגיות טובה?

רצועה בתחתית המסך, עם טקסט קצר, כפתור לקבלה וכפתור לדחייה באותה בולטות. הודעה שמסתירה את כל העמוד עד שמסכימים היא בדיוק מה שהחלון החלקי נועד למנוע.

מה עם הודעה על מבצע?

מבצע הוא לא חובה חוקית, ולכן הוא לא נהנה מהפטור. הוא צריך לעמוד באותן המלצות כמו כל חלון אחר.

מה להציע בחלון כדי שיהיה שווה את ההפרעה?

להציע משהו שקשור לעמוד שבו הגולש נמצא: מדריך להורדה במאמר מקצועי, תיאום שיחה בעמוד שירות, או עדכון על מוצר שחזר למלאי בחנות. הצעה כללית כמו הרשמה לניוזלטר בלי סיבה היא מה שגולשים סוגרים בלי לקרוא. ככל שההצעה קרובה למה שהגולש מחפש, החלון נראה פחות כמו הפרעה.

כמה שדות לבקש?

כמה שפחות. שם ומייל, או רק טלפון אם המטרה היא שיחה. כל שדה נוסף מוריד את מספר הנרשמים. על בניית טופס שגולשים ממלאים פירטנו במדריך לטופס יצירת קשר באתר.

איך מנסחים את הכפתור?

בפעולה שהגולש מקבל, כמו קבלו את המדריך, ולא בפעולה כללית כמו שליחה. עוד עקרונות לניסוח מופיעים במדריך לקריאה לפעולה באתר עסקי.

איך בודקים אם חלון קופץ באתר באמת עובד?

מודדים כמה גולשים ראו את החלון, כמה נרשמו, ומה קרה לשאר הגולשים: האם הם המשיכו לקרוא ולפנות, או עזבו מהר יותר. חלון שמביא מעט נרשמים ומבריח הרבה פניות לא שווה את המקום. המדידה נעשית בכלי הניתוח של האתר, עם אירוע שנשלח כשהחלון מוצג וכשמישהו נרשם.

איך משווים לפני ואחרי?

בודקים תקופה לפני הוספת החלון ותקופה דומה אחריו, באותם עמודים: פניות, זמן בעמוד ושיעור יציאה. הגדרת אירועים כאלה פירטנו במדריך ל-GA4 לעסק קטן.

האם החלון מאט את האתר?

תלוי איך הוא נטען. תוסף כבד שטוען סקריפטים חיצוניים בכל עמוד יכול להאט. כדאי לבדוק את מהירות העמוד לפני ואחרי, ואיך עושים את זה פירטנו במדריך למהירות אתר.

האם להשתמש בתוסף מוכן או לבנות חלון בעצמנו?

לרוב תוסף מוכן ומוכר הוא הבחירה הנכונה, כי הוא מתוחזק ומתעדכן. ההנחיות של גוגל מציינות שתוספים נפוצים שיוצרים חלונות סטנדרטיים יכולים לעזור, כי המפתחים שלהם יכולים להטמיע שיפורים בקנה מידה רחב. מה שחשוב הוא להגדיר את התוסף לפי ההמלצות, ולא להשאיר את ברירת המחדל.

מה בודקים בהגדרות התוסף?

גודל החלון, מתי הוא מופיע, כמה פעמים, באילו עמודים, ואיך הוא נראה בטלפון. ברירת מחדל של חלון מלא מיד בכניסה כדאי לשנות.

ומה בדף נחיתה?

בדף נחיתה הטופס כבר נמצא בעמוד, ולכן חלון נוסף בדרך כלל מיותר. על המבנה של דף שמביא פניות פירטנו במדריך למבנה דף נחיתה.

אילו חלונות כדאי להסיר מהאתר כבר עכשיו?

כדאי להסיר כל חלון שמכסה את כל העמוד מיד בכניסה, כל חלון שחוזר בכל עמוד אחרי שהגולש סגר אותו, וכל חלון שאין לו כפתור סגירה ברור. שלושת אלה מפריעים לגולש לפני שהוא הספיק להבין מה יש באתר. אם יש באתר כמה חלונות שונים, כדאי להשאיר אחד, את זה שמביא את התוצאה החשובה ביותר לעסק.

איך מוצאים את כל החלונות באתר?

גולשים באתר כמו גולש חדש, בחלון גלישה פרטית, במחשב ובטלפון, ועוברים על דף הבית, עמודי השירות והמאמרים. כל חלון שמופיע נרשם, עם הרגע שבו הוא הופיע ומה הוא הסתיר.

מה עושים עם חלון שמביא נרשמים?

לא מוחקים אותו, משנים אותו: מקטינים לבאנר, מזיזים את ההופעה לאחרי גלילה, ומגבילים לפעם אחת בביקור. אחר כך משווים את התוצאות לתקופה הקודמת.

חלון קופץ באתר הוא כלי, לא אויב. הוא עובד כשהוא קטן, מגיע אחרי שהגולש ראה את התוכן, מציע משהו שקשור לעמוד ונסגר בלחיצה אחת. הוא מזיק כשהוא מכסה את העמוד בכניסה, חוזר שוב ושוב או מעביר את הגולש לכתובת אחרת. מדידה פשוטה של נרשמים מול פניות אומרת אם הוא שווה את המקום.

אם אתם לא בטוחים שהחלון באתר שלכם עוזר, אפשר לעבור עליו יחד עם שאר הנקודות בצ'קליסט קידום אתרים, או לפנות אלינו לבדיקה.

שאלות נפוצות על חלון קופץ באתר