בניית אתרים לעמותה: אתר שמגייס תרומות ומתנדבים

בניית אתרים לעמותה מתחילה מהשאלה מה האתר צריך לגרום לאנשים לעשות: לתרום, להתנדב, לפנות לקבלת עזרה או להצטרף לשותפות. לכל אחת מהפעולות האלה יש קהל אחר וחששות אחרים, ואתר טוב נותן לכל קהל דרך ברורה ותשובה לשאלה אם אפשר לסמוך על העמותה.

המדריך עובר על העמודים שעמותה צריכה, על שקיפות ואמון, על עמוד התרומה ועמוד המתנדבים, על נגישות, על תוכן שמספר מה העמותה עושה בלי להגזים, ועל מדידה. הוא מתאים לעמותה קטנה עם צוות מצומצם, ולעמותה שכבר יש לה אתר ורוצה שהוא יעבוד יותר.

אילו עמודים צריך באתר של עמותה?

בניית אתרים לעמותה מתחילה ברשימת עמודים: עמוד בית שמסביר בשני משפטים מה העמותה עושה ולמי, עמוד על הפעילות, עמוד שקיפות עם הפרטים הרשמיים, עמוד תרומה, עמוד מתנדבים ועמוד יצירת קשר. עמותה שנותנת שירות לציבור צריכה גם עמוד שמסביר איך מקבלים את העזרה.

מה כותבים בעמוד הבית?

את הבעיה שהעמותה פועלת בה, את מה שהיא עושה בפועל, ואת שתי הפעולות העיקריות: לתרום ולהתנדב. הסיפור המלא שייך לעמוד אודות.

האם צריך עמוד לכל תוכנית?

כשלתוכניות יש קהלים שונים, כן. עמוד לכל תוכנית מאפשר להסביר אותה לעומק, ומאפשר למי שמחפש בדיוק אותה למצוא אותה.

איך אתר של עמותה בונה אמון?

אתר של עמותה בונה אמון כשהוא מציג את מה שאפשר לבדוק: שם רשמי ומספר עמותה, מי עומד בראשה ומי בוועד, דוחות ואישורים, וכתובת ליצירת קשר. במדריך התוכן המועיל של גוגל כתוב שמבין ההיבטים של E-E-A-T, האמינות היא החשובה ביותר, ועמותה שמבקשת כסף צריכה לעמוד בזה יותר מכל אתר אחר.

מה לשים בעמוד השקיפות?

את הפרטים הרשמיים של העמותה, את הדוחות שהיא מפרסמת ואת האישורים שיש לה בפועל, רק מה שקיים ומעודכן. אישור שפג תוקפו ומוצג כאילו הוא בתוקף פוגע יותר מהיעדר אישור.

למה להציג את האנשים?

כי תורם רוצה לדעת מי מנהל את הכסף. גם המדריך של גוגל שואל אם ברור למבקרים מי כתב את התוכן. שמות ותפקידים אמיתיים, עם תמונה, עונים על השאלה הזו.

איך בונים עמוד תרומה שאנשים משלימים?

בונים עמוד תרומה קצר, עם הסבר במשפט אחד על מה הכסף יממן, מעט שדות, אפשרות לתרומה חד פעמית ולתרומה חודשית, ותשלום מאובטח. כל מעבר בין עמודים וכל שדה מיותר הם נקודה שבה תורם עלול לוותר.

האם להציע סכומים מוכנים?

כן, לצד סכום חופשי. סכומים מוכנים עם הסבר קצר על מה כל אחד מאפשר עוזרים לתורם להחליט. ההסבר חייב להיות אמיתי ולא מנופח.

מה עם קבלה?

כתבו בעמוד מתי ואיך התורם מקבל קבלה. זו שאלה שתורמים שואלים לפני התשלום, ותשובה ברורה חוסכת פניות לבירור.

מה צריך להיות בעמוד המתנדבים?

בעמוד המתנדבים צריך להיות פירוט של סוגי ההתנדבות, כמה זמן כל אחד דורש, איפה הוא מתקיים ומה קורה אחרי ההרשמה. מתנדב שמבין מראש למה הוא מתחייב מגיע מוכן יותר, וסביר שיישאר זמן רב יותר.

איזה טופס להציע?

טופס קצר עם שם, טלפון, אזור ותחום עניין. את שאר הפרטים אפשר לאסוף בשיחה. איך בונים טופס שאנשים ממלאים מוסבר במדריך לטופס יצירת קשר באתר.

מה כותבים על תהליך הקליטה?

את השלבים כפי שהם: שיחה, הדרכה, ומה נדרש כשיש דרישות מיוחדות. גם אם התהליך ארוך, עדיף שהמתנדב ידע עליו מראש.

איך מספרים על הפעילות בלי להגזים?

מספרים על הפעילות בעובדות שאפשר לעמוד מאחוריהן: מה עשיתם, איפה, עם מי ומתי. בניית אתרים לעמותה דורשת תוכן שמספר סיפור אמיתי, כי מספר שלא נמדד או ציטוט שלא נאמר עלולים לפגוע באמון של כל מי שקורא את העמוד.

האם להשתמש בסיפורים של מוטבים?

רק בהסכמה מפורשת, ובדרך ששומרת על הכבוד ועל הפרטיות שלהם. לא פעם עדיף לתאר את הפעילות עצמה מאשר לחשוף אדם מסוים.

כל כמה זמן לעדכן?

כשיש פעילות חדשה, ולפחות פעם בכמה חודשים. אתר שהעדכון האחרון בו ישן מאוד מעלה שאלה אם העמותה עדיין פעילה.

למה נגישות חשובה במיוחד באתר של עמותה?

נגישות חשובה באתר של עמותה כי בין המוטבים, התורמים והמתנדבים שלה יש גם אנשים עם מוגבלות ואנשים מבוגרים. לפי המבוא של W3C לנגישות אתרים, נגישות אתרים פירושה שאתרים מתוכננים ומפותחים כך שאנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתמש בהם.

האם נגישות עוזרת גם לאחרים?

כן. באותו עמוד כתוב שנגישות מועילה גם לאנשים בלי מוגבלות, למשל למי שגולש בטלפון או במכשיר עם מסך קטן.

מה בודקים קודם?

ניגודיות של טקסט, טקסט חלופי לתמונות, תוויות לשדות בטפסים וניווט במקלדת. ייתכן שחלות על העמותה גם חובות נגישות לפי חוק, וכדאי לברר מה בדיוק חל עליה.

איך מביאים תורמים ומתנדבים מגוגל?

מביאים תורמים ומתנדבים מגוגל בעמודים שעונים על מה שהם מחפשים: התנדבות בתחום מסוים באזור מסוים, או תרומה למטרה מסוימת. בניית אתרים לעמותה עם עמוד לכל תוכנית ולכל אזור פעילות אמיתי, בתוכן מקורי, נותנת לגוגל מה להציג, גם אם אין הבטחה לדירוג.

מה עם כרטיס בגוגל?

אם לעמותה יש מקום שמקבל קהל בשעות קבועות, כרטיס בגוגל עוזר לאנשים למצוא אותו. איך מקימים ומנהלים כרטיס מוסבר במדריך כרטיס עסק בגוגל.

מה הבסיס הטכני?

אתר מהיר, מותאם לטלפון ועם מבנה ברור. הרשימה המלאה נמצאת בצ'קליסט קידום אתרים.

איך מחברים את האתר לקמפיין גיוס?

מחברים את האתר לקמפיין גיוס בעמוד ייעודי לקמפיין, עם מטרה אחת, הסבר על מה הכסף יממן, ודרך תרומה באותו עמוד. כשהקמפיין מסתיים, מעדכנים את העמוד במה שהושג בפועל, ולא מוחקים אותו.

למה לא לשלוח ישר לעמוד הבית?

כי מי שלחץ על פוסט על קמפיין מסוים מצפה לראות אותו, ועמוד בית כללי מכריח אותו לחפש. עקרונות המבנה של עמוד כזה דומים לאלה שבמדריך למבנה דף נחיתה.

מה עושים עם עמוד של קמפיין שהסתיים?

משאירים אותו עם עדכון על התוצאה ועם קישור לקמפיין הבא או לתרומה כללית. כך גם הקישורים ששותפו אליו ממשיכים להוביל למקום שימושי.

איך מודדים מה האתר מביא לעמותה?

מודדים כמה תרומות, הרשמות של מתנדבים ופניות הגיעו דרך האתר, ומאילו עמודים ומקורות. כשהמדידה מוגדרת נכון, אפשר לדעת איזה קמפיין עבד ואיזה עמוד צריך שיפור, במקום לנחש.

מה מגדירים כאירוע?

תרומה שהושלמה, הרשמה של מתנדב ופנייה מהטופס. איך מגדירים אירועים כאלה מוסבר במדריך GA4 לעסק קטן.

מה עושים עם הנתונים?

משווים בין עמודים ובין קמפיינים, ומשפרים קודם את העמוד שמקבל הרבה כניסות ומעט פעולות.

מה לבדוק לפני שבוחרים מי יבנה את האתר?

בודקים שבסוף הפרויקט העמותה מחזיקה בכל הגישות: לדומיין, לאתר, לכלי המדידה ולחשבונות התשלום. בניית אתרים לעמותה יוצרת נכס לטווח ארוך, והצוות של עמותה מתחלף, ולכן הגישות צריכות להיות רשומות על שם העמותה ולא על שם אדם אחד.

מה לבקש בהצעה?

פירוט של העמודים, של מי כותב את התוכן, של חיבור מערכת התרומות ושל מה שקורה אחרי ההשקה. מה עוד כדאי לבדוק מוסבר במדריך לקריאת הצעת מחיר.

מי יעדכן את האתר?

כדאי לתכנן מראש מי בעמותה יעדכן תוכן, ולוודא שאפשר לעשות זאת בלי ידע טכני. אתר שרק מפתח יכול לעדכן יישאר בלי עדכונים.

איך מציגים שותפים ותורמים גדולים?

מציגים שותפים ותורמים רק בהסכמתם, עם שם ולוגו כפי שהם אישרו, בעמוד נפרד או בחלק ברור של עמוד אודות. שותפות אמיתית שמוצגת נכון מחזקת את האמון, ולוגו שהוצג בלי רשות עלול לגרום נזק.

האם להציג סכומים?

רק אם השותף הסכים לכך. לא פעם מספיק לציין את השותפות עצמה ואת מה שהיא אפשרה.

מה עם תורמים פרטיים?

תורם פרטי מוצג בשמו רק אם ביקש זאת. ברירת המחדל היא פרטיות.

איך האתר עוזר למי שצריך את העזרה של העמותה?

האתר עוזר למי שצריך עזרה כשהוא מסביר בשפה פשוטה מי זכאי, איך פונים, מה קורה אחרי הפנייה ותוך כמה זמן. בניית אתרים לעמותה שנותנת שירות צריכה לחשוב קודם כל על הקהל הזה, שלא פעם פונה בזמן קשה ומהטלפון.

איזה ערוץ פנייה להציע?

כמה ערוצים: טלפון, וואטסאפ וטופס, עם שעות מענה ברורות. מי שפונה בשעה קשה צריך לדעת מתי יענו לו.

מה לא לבקש בטופס?

פרטים רגישים שלא צריך כדי לחזור לפונה. את השאר אפשר לברר בשיחה, בדרך מאובטחת.

איך עובדים איתנו על אתר לעמותה?

אצלנו העמותה עובדת ישירות עם מי שבונה את האתר, מהאפיון ועד ההשקה. העבודה מתחילה בשאלה מה האתר צריך לגרום לאנשים לעשות, וממשיכה בעמודים, בתוכן ובמדידה שמשרתים את המטרה הזו.

מה אפשר להכין מראש?

את הפרטים הרשמיים, את הדוחות, תמונות אמיתיות מהפעילות ורשימה של התוכניות. רשימה מסודרת נמצאת ברשימת ההכנות לפני בניית אתר.

איך מתחילים?

בשיחה קצרה על המטרות של העמותה, ואחריה הצעה מפורטת. פרטים על הדרך שבה אנחנו עובדים בעמוד בניית אתרים לעסקים.

בניית אתרים לעמותה מצליחה כשכל קהל מוצא דרך ברורה: תורם רואה על מה הכסף יוצא ומי עומד מאחורי העמותה, מתנדב מבין למה הוא מתחייב, ומי שצריך עזרה יודע איך לפנות. שקיפות, נגישות ומדידה הן מה שהופך את האתר מכרטיס ביקור לכלי עבודה.

אם אתם רוצים לבדוק מה האתר הנוכחי של העמותה מביא ומה כדאי לשפר קודם, אפשר להתחיל בשעת ייעוץ SEO.

שאלות נפוצות על בניית אתרים לעמותה