בניית אתרים לרואה חשבון: מה חייב להיות באתר של המשרד

אתר של רואה חשבון צריך להסביר במדויק לאיזה סוג לקוחות המשרד מתאים, לבנות אמון אצל מי שעוד לא מכיר אותך, ולהפוך פנייה לפשוטה מהטלפון. אתר שעושה את זה חוסך שיחות עם לקוחות שלא מתאימים ומקל על אלה שכן מתאימים לפנות.

המאמר עובר על העמודים שחייבים להיות באתר של משרד רואה חשבון, על מה שגורם לגולש לסמוך על משרד שהוא לא מכיר, על הטיפול במסמכים רגישים ועל הדרך שבה לקוחות מוצאים רואה חשבון בגוגל. הוא מיועד לרואי חשבון שבודקים בניית אתרים לעסקים בפעם הראשונה, או שהאתר הקיים שלהם לא מביא פניות.

למה רואה חשבון צריך אתר אם רוב הלקוחות מגיעים מהמלצות?

רואה חשבון צריך אתר כי גם לקוח שהגיע מהמלצה בודק את המשרד בגוגל לפני שהוא מתקשר. ההמלצה מביאה את השם, והאתר הוא מה שהלקוח רואה כשהוא מחפש אותו. אם לא נמצא כלום, או שנמצא עמוד ישן בלי טלפון עובד, חלק מהפניות נעצרות כאן.

יש גם לקוחות שלא מגיעים מהמלצה בכלל. שכיר שבודק אם מגיע לו החזר מס, עצמאי שפותח עסק ובעל חברה שמחליף רואה חשבון מחפשים בגוגל בדיוק את מה שהם צריכים. אתר שעונה על החיפוש הספציפי שלהם הוא הדרך להגיע אליהם בלי לשלם על כל קליק.

תפקיד נוסף של האתר הוא סינון: כשהאתר אומר בבירור עם מי המשרד עובד, פחות זמן הולך על שיחות היכרות עם לקוחות שלא מתאימים לך, והלקוחות שכן מתקשרים כבר יודעים מה הם מבקשים.

אילו עמודים חייבים להיות באתר של משרד רואה חשבון?

אתר של משרד רואה חשבון צריך לפחות ארבעה סוגי עמודים: עמוד בית שאומר מי המשרד ולמי הוא מתאים, עמוד נפרד לכל שירות מרכזי, עמוד אודות עם האנשים שעובדים במשרד, ועמוד יצירת קשר עם כתובת, טלפון ושעות פעילות. זה הבסיס, ואפשר להוסיף עליו בהמשך.

השירותים הנפוצים שכדאי לבדוק אם הם מתאימים למשרד שלך: הנהלת חשבונות, דוחות שנתיים לעצמאים ולחברות, ליווי בפתיחת עסק, החזרי מס לשכירים וליווי שוטף של חברות. לא כל משרד עושה את כולם, והאתר צריך להציג רק את מה שהמשרד באמת נותן.

למה עמוד נפרד לכל שירות עדיף על עמוד שירותים אחד?

עמוד נפרד לכל שירות עדיף כי כל שירות נחפש בגוגל בניסוח אחר ועל ידי לקוח אחר. מי שמחפש החזר מס לשכיר ומי שמחפש רואה חשבון לחברה בע״מ לא רוצים לקרוא את אותו עמוד, וקשה לעמוד אחד להיות תשובה טובה לשני החיפושים.

עמוד שירות טוב עונה על השאלות שהלקוח שואל בשיחה הראשונה: למי השירות מתאים, מה כולל התהליך, אילו מסמכים צריך להביא ומה הצעד הראשון. כשהתשובות כתובות באתר, השיחה הראשונה מתחילה ממקום מתקדם יותר.

מה כותבים בעמוד האודות של רואה חשבון?

בעמוד האודות כותבים מי האנשים במשרד, מה ההכשרה שלהם ובמה הם מתמחים. שם מלא, תמונה אמיתית ותחום התמחות ברור אומרים ללקוח יותר מכל משפט כללי על שירות אישי ומקצועי.

אם יש במשרד כמה רואי חשבון או מנהלי חשבונות, כדאי שכל אחד יופיע עם תחום האחריות שלו. לקוח שיודע עם מי ידבר מרגיש בטוח יותר לפנות.

איך גורמים לגולש לסמוך על משרד רואה חשבון שהוא לא מכיר?

גולש סומך על משרד שהוא לא מכיר כשהוא רואה מי עומד מאחוריו, מה בדיוק המשרד עושה, ושכל הפרטים באתר מעודכנים. בתחום הכספים זה חשוב במיוחד, כי הלקוח עומד למסור לך את המידע הכלכלי שלו.

גוגל עצמו מתייחס לתחום הזה ברגישות. בהנחיות של גוגל ליצירת תוכן מועיל נכתב שהמערכות שלו נותנות משקל רב יותר לתוכן אמין בנושאים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על היציבות הכלכלית של אנשים. באותו עמוד גוגל ממליץ להבהיר מי כתב את התוכן, עם שם הכותב ומידע עליו, ומזהיר מפני פרטי כותב מפוברקים.

בפועל, אלה הדברים שבונים אמון באתר של רואה חשבון:

• שם ותמונה אמיתיים של רואה החשבון האחראי, ולא תמונת סטוק של אנשים בחליפות.
• פרטי קשר מלאים: כתובת משרד, טלפון שעונים בו ושעות פעילות.
• תוכן עם שם: מאמרים ותשובות לשאלות נפוצות שרואה החשבון כתב או בדק, עם השם שלו.
• המלצות אמיתיות של לקוחות, רק באישור שלהם.

מותר לפרסם באתר שמות של לקוחות?

מפרסמים שם של לקוח רק אם הלקוח אישר את זה במפורש. רשימת הלקוחות של רואה חשבון היא מידע רגיש, וגם לקוח מרוצה לא תמיד רוצה שיידעו מי מטפל בכספים שלו. לפני שמעלים המלצות, כדאי לבדוק גם שהן עומדות בכללים החלים על המקצוע.

מה עושים כשלקוחות רוצים לשלוח מסמכים דרך האתר?

מפנים אותם לערוץ מאובטח נפרד, כי טופס הפנייה באתר לא נועד לקבל מסמכים. הטופס נועד ליצירת קשר ראשונה, ולכן הוא צריך לבקש רק שם, טלפון ומה הלקוח צריך. תלושי שכר, דפי בנק וצילומי תעודת זהות עוברים בערוץ שהמשרד בוחר לכך, למשל מערכת ייעודית לשיתוף מסמכים, ולא כקובץ מצורף לטופס.

האתר עצמו חייב לעבוד ב-HTTPS. לפי web.dev של גוגל, פרוטוקול HTTPS מונע מגורמים זרים לצותת לתקשורת בין האתר לבין המשתמשים, וכדאי להפעיל אותו בכל אתר, גם באתר שלא מכיל מידע רגיש. באתר של רואה חשבון, שבו כל טופס מכיל פרטים אישיים, זה תנאי בסיס.

עוד שני דברים שכדאי לסגור מראש: מדיניות פרטיות שמסבירה מה נאסף בטופס ומה נעשה עם המידע, והודעת תודה אחרי השליחה שמבקשת מהלקוח לא לשלוח מסמכים במייל רגיל עד שיקבל הנחיות מהמשרד.

איך לקוחות מוצאים רואה חשבון בגוגל?

לקוחות מוצאים רואה חשבון בגוגל בשתי דרכים עיקריות: בחיפוש מקומי, כמו רואה חשבון בעיר שלהם, ובחיפוש לפי שירות, כמו פתיחת תיק עוסק מורשה. אתר שבנוי נכון עונה על שני סוגי החיפוש.

איך מופיעים בחיפוש מקומי?

מופיעים בחיפוש מקומי בעזרת כרטיס עסק מלא ומעודכן בגוגל, ואתר שמציג את אותם פרטים בדיוק: שם, כתובת, טלפון ושעות. כשהפרטים באתר ובכרטיס סותרים זה את זה, הלקוח מתבלבל ולא יודע איזה מהם נכון. הסבר מלא על התהליך נמצא במדריך שלנו לקידום SEO מקומי.

ברמה הטכנית, אפשר לסמן את פרטי המשרד בנתונים מובנים. בתיעוד של גוגל על נתונים מובנים לעסק מקומי מוסבר שבדרך הזאת אפשר למסור לגוגל פרטים כמו שעות הפעילות של העסק, וגוגל ממליץ להשתמש בסוג העסק הספציפי ביותר שקיים. לרואי חשבון יש ב-schema.org סוג ייעודי, AccountingService, שמוגדר כעסק של ראיית חשבון.

איזה תוכן מביא לקוחות שמחפשים לפי שירות?

תוכן שעונה על שאלה אחת שלקוחות שואלים שוב ושוב מביא לקוחות שמחפשים לפי שירות. שאלות כמו מה צריך כדי לפתוח תיק, מה ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה, או אילו מסמכים מביאים להכנת דוח שנתי חוזרות כל שנה, ותשובה ברורה עליהן באתר ממשיכה לעבוד לאורך זמן.

חשוב שכל תשובה כזאת תהיה מדויקת ומעודכנת, ושרואה החשבון יעבור עליה לפני שהיא עולה. בתחום שבו הכללים משתנים, תשובה שגויה פוגעת באמון יותר מתשובה שלא קיימת. כך נראה קידום אתרים לעסק מקצועי: תשובות מדויקות לשאלות שהלקוחות שואלים.

מה טופס הפנייה באתר של רואה חשבון צריך לשאול?

טופס פנייה טוב שואל שלוש או ארבע שאלות בלבד: שם, טלפון, סוג הלקוח ומה הוא צריך. כל שדה נוסף הוא עוד סיבה לוותר על השליחה, במיוחד בטלפון.

השאלה על סוג הלקוח היא החשובה מכולן. רשימה קצרה לבחירה, כמו שכיר, עצמאי, חברה או עסק בהקמה, מאפשרת לך לדעת עם מי אתה מדבר עוד לפני שאתה מתקשר, ולהעביר את הפנייה לאדם הנכון במשרד.

לכל שדה בטופס צריכה להיות תווית ברורה שאומרת מה למלא בו. במדריך הנגישות של W3C לטפסים נכתב שיש לתת תווית לכל רכיב בטופס, כולל תיבות סימון, כפתורי בחירה ורשימות נפתחות. תווית ברורה עוזרת לכל מי שממלא את הטופס, גם על מסך קטן.

לצד הטופס כדאי להציג טלפון שאפשר ללחוץ עליו וכפתור וואטסאפ. יש לקוחות שמעדיפים להתקשר, ויש כאלה שמעדיפים לכתוב שורה אחת ולחכות לתשובה.

איזה אתר מתאים למשרד קטן ואיזה למשרד עם כמה שותפים?

משרד קטן עם רואה חשבון אחד צריך אתר ממוקד של עמודים ספורים, ומשרד עם כמה שותפים ומחלקות צריך מבנה רחב יותר. ההבדל הוא לא בעיצוב אלא בכמות העמודים ובאופן שבו הם מסודרים.

למשרד קטן מספיקים עמוד בית, עמוד לכל אחד מהשירותים העיקריים, עמוד אודות ועמוד יצירת קשר. המדריך שלנו על אתר לעסק קטן מפרט מה חייב להיות בו.

משרד גדול צריך בנוסף עמודי צוות, עמוד לכל מחלקה, ולפעמים עמודים נפרדים לסוגי לקוחות, כמו חברות או עסקים בהקמה. במבנה כזה כדאי לתכנן מראש את התפריט ואת הקישורים בין העמודים, כדי שהגולש יגיע לשירות שלו בלי לחפש.

כדי לראות איך מציגים שירות פיננסי באתר, אפשר לעיין באתר הדמו שבנינו לסוכנות ביטוח. זה אתר דמו ולא אתר של לקוח, והוא מראה איך משלבים הצגת שירותים, אמון וטופס פנייה. בתיק העבודות יש לצידו גם אתרי לקוחות חיים.

מה כדאי להכין לפני שפונים לבניית האתר?

לפני שפונים לבניית האתר כדאי להכין מראש רשימה של השירותים שהמשרד באמת רוצה למכור, תיאור קצר של הלקוח שהכי מתאים לך, ותמונות אמיתיות של הצוות ושל המשרד. בלי החומרים האלה, גם ספק טוב יבנה אתר כללי שנראה כמו כל אתר אחר.

רשימה מלאה, כולל טקסטים, דומיין וגישות, נמצאת במאמר מה צריך להכין לפני בניית אתר. וכשמגיע שלב ההשוואה בין הצעות, המאמר איך בוחרים חברה לבניית אתרים מפרט מה בודקים לפני שסוגרים.

אתר של רואה חשבון עובד כשהוא אומר בבירור למי המשרד מתאים, מציג אנשים אמיתיים, שומר על פרטי הלקוחות ומאפשר לפנות בקלות מהטלפון. עמוד לכל שירות, תשובות מדויקות לשאלות שחוזרות כל שנה ופרטים זהים באתר ובכרטיס העסק הם מה שעוזר ללקוחות למצוא אותו בחיפוש.

אם אתה בודק אתר חדש למשרד או רוצה לבחון את האתר הקיים, אפשר לדבר איתנו. נעבור יחד על המבנה, על העמודים ועל הטופס.

שאלות נפוצות על בניית אתר לרואה חשבון